הדברה בבניין משותף: מי מזמין, מי משלם ומה עושים כשיש נמלים, ג׳וקים או מכרסמים
הדברה בבניין משותף: מתי ההדברה באחריות הוועד ומתי של הדייר, איך בוחרים מדביר, איך מודיעים לדיירים, מי משלם ומה שומרים בתיק הבניין.
למה הדברה היא עניין של כל הבניין
דייר אחד רואה נמלים במטבח, אחר מוצא ג׳וקים בחדר המדרגות, ובקומת הקרקע שומעים רעש מתחת לרצפה. בבניין משותף מזיקים לא עוצרים בדלת של דירה. הם עוברים דרך צנרת, פיר, חניון ופחי אשפה. הדברת נמלים בדירה אחת, בלי טיפול בשטחים המשותפים, מחזירה את הבעיה אחרי כמה שבועות.
המדריך עוזר להפריד בין מה שהוועד אחראי עליו לבין מה שנשאר אצל הדייר, איך בוחרים מדביר, איך מודיעים לדיירים לפני ריסוס ומה שומרים בתיק הבניין. עוד על הצד הכללי של תחזוקה בתחזוקה מונעת בבניין משותף.
חשוב לדעת: זה מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או מקצועי. במקרה של מחלוקת בבניין כדאי להתייעץ עם עורך דין, ובמקרה של מזיק מסוכן עם מדביר מורשה.
מה באחריות הוועד ומה באחריות הדייר
ככלל, שטחים שהם רכוש משותף הם באחריות הבניין: חדר מדרגות, לובי, חניון, גג, מחסנים משותפים, חדר אשפה, גינה משותפת ופירי צנרת. סעיף 58(א) לחוק המקרקעין קובע שבעלי הדירות משתתפים בהוצאות ההחזקה התקינה של הרכוש המשותף לפי יחס שטחי הרצפה, אלא אם התקנון קובע אחרת. הדברה שמטרתה לשמור על הרכוש המשותף נחשבת בדרך כלל להוצאת החזקה רגילה. הפרטים בתקנון של הבניין מוסברים בתקנון בית משותף.
בתוך הדירה, ההדברה היא בדרך כלל עניין של בעל הדירה או של השוכר לפי החוזה ביניהם. יש מצבים באמצע: מקור הבעיה בפיר משותף אבל הנזק בדירה, או דירה מוזנחת שגורמת לפלישה לשכנים. במצבים כאלה כדאי לבקש חוות דעת בכתב ממדביר מורשה על מקור הבעיה, ולא להסתמך על ויכוח בקבוצת הוואטסאפ של הבניין.
- חדר מדרגות, לובי, חניון, גג וחדר אשפה: בדרך כלל הוועד, מתקציב הבניין.
- פירי צנרת וביוב משותפים: בדרך כלל הוועד. ראו גם סתימת ביוב בבניין משותף.
- גינה משותפת: בדרך כלל הוועד.
- דירה פרטית: בעל הדירה או השוכר, לפי החוזה.
איך מזהים איזה מזיק יש ולמה זה משנה
סוג המזיק קובע את סוג הטיפול. נמלים, ג׳וקים ומכרסמים דורשים שיטות שונות, ולכן לפני שמזמינים עבודה כדאי לתעד מה רואים ואיפה.
- נמלים: בדרך כלל חדרו מחוץ לבניין או דרך סדקים. צריך לאתר את שביל הכניסה, ולא רק לרסס את מה שנראה.
- ג׳וקים: מתרבים בחום ולחות, בפירים, בחדר האשפה ובצנרת. טיפול בדירה אחת לא מספיק אם הם מגיעים מהפיר.
- מכרסמים: סימנים הם נשיכות באריזות, גללים ורעשים בלילה. הדברת מכרסמים מתבצעת בדרך כלל בעמדות ייעודיות, ולא בריסוס כללי, ויש לתאם אותה עם מדביר.
בקשו מכל דייר שמדווח לצלם, לציין מיקום ותאריך ולרשום אם מדובר במקרה חד פעמי או חוזר. כשכמה דיירים מדווחים על אותה קומה או אותו פיר, זה סימן שהמקור משותף.
איך בוחרים מדביר ומה לבקש בהצעה
לפני שמזמינים עבודה, פונים לכמה מדבירים ומבקשים הצעה על אותו היקף. כך אפשר להשוות. מה שכדאי לוודא:
- שהמדביר מחזיק ברישיון תקף לפי הדין, ושאפשר לראות אותו.
- אילו חומרים ושיטות ישמשו, ובאילו שטחים: חדר מדרגות, חניון, חדר אשפה, פירים, גינה.
- האם יש הנחיות לדיירים לפני ואחרי הטיפול, למשל כמה זמן להימנע מכניסה או מניקוי.
- האם יש ביקור המשך, ומה קורה אם המזיקים חוזרים בתוך תקופה שנקבעה.
- האם מקבלים אחרי העבודה דוח כתוב עם תאריך, אזורי הטיפול והחומרים.
גם כאן עובד אותו עיקרון כמו בכל עבודה בבניין: הצעות על אותו היקף, החלטה מתועדת וקבלה שנשמרת. ראו שיפוץ בבניין משותף: הצעות מחיר. אם הבניין כבר מעסיק חברת ניקיון, כדאי לתאם אותה עם המדביר, כי ניקיון שוטף של חדר האשפה והלובי משפיע על התוצאה.
איך מודיעים לדיירים לפני ריסוס
הודעה מוקדמת מונעת תלונות ומקטינה חשש. אפשר לשלוח אותה בהודעה אחת לכולם, ולתלות אותה גם בלוח המודעות של הבניין. הודעה טובה כוללת:
- תאריך ושעה של הטיפול, ואיפה הוא יתבצע.
- שם המדביר או החברה.
- הנחיות מהמדביר: סגירת חלונות, הרחקת חיות מחמד וילדים, כמה זמן להמתין לפני חזרה.
- למי פונים אם יש שאלה או אם מזיק נראה גם אחרי הטיפול.
דיירים עם רגישויות, נשים בהריון, קשישים או בעלי חיות כדאי שיקבלו התראה מוקדמת, ויוכלו לשאול את המדביר שאלות. אם דייר מבקש לא להיכנס לדירה שלו לטיפול, רושמים את זה, ומתאמים מועד חלופי.
מי משלם ואיך מחליטים
הדברה שגרתית של השטחים המשותפים, למשל טיפול רבעוני או חצי שנתי בחדר האשפה, בחניון ובפירים, מתאימה לסעיף קבוע בתקציב הוועד השנתי. כך העלות צפויה ולא מגיעה כהפתעה. הדברה חריגה, למשל אחרי הצפה או פלישת מכרסמים, היא הוצאה בלתי צפויה שכדאי להעביר דרך החלטה מתועדת.
אם ההוצאה גדולה, או שיש מחלוקת על החלוקה, מביאים אותה לאסיפת הדיירים ורושמים בפרוטוקול את הסכום, את ההצעות שנבדקו ואת ההחלטה. אם הבניין לא מצליח להגיע להסכמה, אפשר לפנות למפקח על המקרקעין.
כשדייר מסרב להכניס מדביר לדירה והמקור נמצא אצלו, אין לנקוט צעדים בכוח. מומלץ לשלוח פנייה בכתב, לתעד את הניסיונות, ולהתייעץ עם עורך דין אם הבעיה נמשכת.
מה שומרים בתיק הבניין
הדברה חוזרת על עצמה, והוועד מתחלף. מה שלא נרשם נעלם עם היו״ר הקודם. כדאי לשמור במקום אחד:
- שם המדביר, פרטי הקשר שלו ופרטי הרישיון שהוצג.
- תאריכי הטיפולים, השטחים שטופלו והחומרים שדווחו.
- הצעות המחיר, החשבוניות וההחלטה שאישרה את העבודה.
- דיווחי הדיירים עם תמונות ותאריכים, ומה נעשה בעקבותיהם.
- מועד הטיפול הבא ומי אחראי להזמין אותו.
זו בדיוק הסיבה לניהול תקלות עם מעקב, כמו שמוסבר בניהול תקלות ועד בית. דיווח על נמלים שנפתח בתוקתוק נשאר עם סטטוס, תמונות והיסטוריה, ולא נקבר בהודעות. מי שרוצה לראות איך זה נראה יכול להיכנס לדמו, ובניין חדש נפתח בהרשמה בhttps://www.toktok.co.il. על ניקיון וחיטוי של מתקנים נוספים בבניין ראו גם מאגר מים בבניין.
סיכום קצר
הדברה בבניין משותף עובדת כשמטפלים בשטחים המשותפים ולא רק בדירה שדיווחה. מגדירים מי אחראי על מה, בוחרים מדביר מורשה על סמך כמה הצעות, מודיעים לדיירים מראש, מתקצבים טיפול שגרתי ושומרים הכול בתיק אחד שעובר לוועד הבא.