תקנון בית משותף: מצוי או מוסכם ואיך משנים אותו

תקנון בית משותף: ההבדל בין התקנון המצוי לתקנון מוסכם, מה כתוב בתקנון המצוי, איך בודקים איזה תקנון חל על הבניין ואיזה רוב צריך כדי לשנות אותו.

תקנון בית משותף קובע את הכללים בין בעלי הדירות: איך מתכנסת אסיפה, איך בוחרים את ועד הבית, איך מתחלקות ההוצאות ומה מותר ברכוש המשותף. המדריך הזה מסביר מה זה תקנון בית משותף, מה ההבדל בין התקנון המצוי לתקנון מוסכם, מה כתוב בתקנון המצוי, איך בודקים מה חל עליכם ואיך משנים אותו.

מה זה תקנון בית משותף

לפי סעיף 61 לחוק המקרקעין, בית משותף מתנהל לפי תקנון שמסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת הזכויות והחובות שלהם כלפי הבית המשותף. התקנון קובע, בין השאר, איך מתכנסת אסיפה כללית, איך בוחרים את הנציגות (ועד הבית), איך מתחלקות ההוצאות ומה מותר לעשות ברכוש המשותף.

לכל בית משותף רשום יש תקנון, גם אם אף אחד בבניין לא חתם על מסמך כזה. אם בעלי הדירות לא רשמו תקנון משלהם, החוק קובע תקנון ברירת מחדל.

התקנון המצוי והתקנון המוסכם: מה ההבדל

  • התקנון המצוי מופיע בתוספת לחוק המקרקעין. לפי סעיף 64 לחוק, כשלא נרשם תקנון לבניין, רואים את התקנון המצוי כאילו בעלי הדירות רשמו אותו.
  • תקנון מוסכם הוא תקנון שבעלי הדירות ערכו ורשמו בלשכת רישום המקרקעין. הוא מתאים את הכללים לבניין מסוים, למשל חלוקת הוצאות אחרת או הצמדה של חניות ומחסנים.

שני הסוגים פועלים יחד. גם כשיש תקנון מוסכם, בכל נושא שהוא לא מסדיר חלות הוראות התקנון המצוי. לכן כדאי להכיר את התקנון המצוי גם בבניין שרשם תקנון משלו.

מה כתוב בתקנון המצוי

התקנון המצוי קצר יחסית, ורוב ההוראות שלו נוגעות ישירות לעבודה של ועד הבית. אלה ההוראות שהוועד נתקל בהן לרוב:

  • אסיפה כללית רגילה (סעיף 5): בעלי הדירות מקיימים אסיפה פעם בשנה, ולא יאוחר מ־15 חודשים מהאסיפה הקודמת. באסיפה ממנים נציגות, מאשרים חשבונות וקובעים את דרכי הניהול וההוצאות.
  • אסיפה שלא מן המניין (סעיף 6): הנציגות רשאית לכנס אסיפה כזו בכל עת, וחייבת לכנס אותה אם דרשו זאת בעלי שליש מהדירות לפחות. אם לא כינסה תוך 14 יום, מי שדרשו רשאים לכנס בעצמם.
  • הודעה על אסיפה (סעיפים 7 ו־9(א)): ההודעה נמסרת לכל בעלי הדירות לפחות ארבעה ימים מראש ומפרטת את סדר היום. הודעה שנתלתה במקום בולט בבניין נחשבת כמסורה יום אחד אחרי שנתלתה.
  • מניין חוקי (סעיף 8): אסיפה חוקית כשמשתתפים בה בעלי מחצית מהדירות לפחות, בעצמם או באמצעות באי כוח. ההודעה יכולה לקבוע שאם אין מניין, האסיפה תתקיים בשעה אחרת באותו יום עם כל מספר משתתפים.
  • הצבעה והחלטות (סעיפים 12 ו־13): ההחלטות מתקבלות ברוב דעות, ולכל דירה יש קול אחד. ההצבעה בהרמת ידיים, ורבע מבעלי הדירות הנוכחים יכולים לדרוש הצבעה בקלפי. כשהקולות שקולים, יושב ראש האסיפה מכריע.
  • הנציגות (סעיף 15): האסיפה בוחרת נציגות של חבר אחד עד חמישה חברים. אם יש יותר מחבר אחד, אחד מהם נבחר לגזבר. מה עוד התקנון קובע על הוועד ואיזה רוב צריך לכל החלטה, בתקנון ועד בית משותף.
  • חשבונות (סעיף 16): הגזבר מוסר קבלה על כל הכנסה, מנהל פנקס הכנסות והוצאות, עורך דין וחשבון כספי פעם בחצי שנה ומפקיד את הכספים בחשבון בנק על שם הבית המשותף. כל בעל דירה רשאי לעיין במסמכים בכל עת סבירה. על הצד המעשי כתבנו במדריכים דוח הכנסות והוצאות של ועד בית וחשבון בנק לוועד הבית.
  • שינויים בדירה (סעיף 2(א)): בעל דירה לא רשאי לעשות שינוי שפוגע ברכוש המשותף, כולל בחזות החיצונית של הבניין, בלי הסכמה מראש של האסיפה הכללית.

הנוסח המלא מופיע בתוספת לחוק המקרקעין, ואפשר לקרוא הסבר מסודר עליו בכל זכות.

איך מתחלקות ההוצאות לפי התקנון

לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין, כל בעל דירה משתתף בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף לפי היחס בין שטח הרצפה של הדירה שלו לבין שטח הרצפה של כל הדירות בבניין. זו ברירת המחדל. תקנון מוסכם יכול לקבוע שיעור אחר, למשל חלוקה שווה בין הדירות.

את הסעיף הזה בודקים ראשון לפני שקובעים את גובה דמי הוועד או מתחילים לגבות דמי ועד.

איך בודקים איזה תקנון חל על הבניין

  1. מוציאים נסח טאבו של הבית המשותף. את הנסח מזמינים בתשלום באתר הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, לפי מספר גוש וחלקה. בנסח של בית משותף מופיע בדרך כלל אם נרשם לו תקנון מוסכם.
  2. מזמינים את המסמכים מתיק הבית המשותף. באותה רשות יש שירות להזמנת מסמכי בתים משותפים, שמספק את המסמכים הסרוקים מהתיק המקורי. כך מקבלים את נוסח התקנון המוסכם שנרשם, ובדרך כלל גם את התשריט של הבניין.
  3. שומרים עותק במקום שכל הוועד מגיע אליו. תקנון שנמצא רק אצל חבר ועד אחד לא עובר הלאה כשהוא מסיים את התפקיד.

אם לא נרשם לבניין תקנון מוסכם, חל עליו התקנון המצוי.

איך משנים תקנון בית משותף

סעיף 62 לחוק המקרקעין קובע את הכללים לעריכת תקנון מוסכם ולשינוי שלו:

  • הרוב הנדרש: רוב של בעלי הדירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירות שלהם. זה רוב לפי חלקים ברכוש המשותף, ולא רק לפי מספר הדירות.
  • חובות ותשלומים חדשים: אי אפשר להטיל בתקנון על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא מופיעים בחוק, או לשנות את זכויותיו, בלי ההסכמה שלו.
  • הצמדה של רכוש משותף: הצמדה של חלק מהרכוש המשותף לדירה מסוימת, למשל חניה, גג או חצר, דורשת את הסכמת כל בעלי הדירות. חדרי מדרגות, מעלית, מקלטים ומתקנים שמשמשים את כל בעלי הדירות אי אפשר להצמיד לדירה אחת בכלל (סעיף 55(ג)).
  • רישום: תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום בלשכת רישום המקרקעין, ומרגע הרישום הם מחייבים גם את מי שיקנה דירה בבניין בעתיד. לכן לא מסתפקים בהחלטה באסיפה, ורושמים את השינוי.

שינוי תקנון נוגע בזכויות קנייניות, ולכן כדאי להיעזר בעורך דין מקרקעין לניסוח ולרישום. מה שהוועד יכול לעשות בעצמו הוא להכין את התהליך: לנסח הצעה ברורה, לכנס אסיפה עם סדר יום מסודר, ולתעד מי נכח, מה הוחלט ובאיזה רוב בפרוטוקול אסיפת הדיירים. אם יש סכסוך על התקנון, אפשר לפנות למפקח על רישום המקרקעין.

מה כדאי לבדוק כשקוראים תקנון מוסכם

אין שני תקנונים מוסכמים זהים, אבל השאלות שכדאי לשאול כשקוראים אחד דומות:

  • איך מתחלקות ההוצאות: לפי שטח, בחלקים שווים או בשיטה אחרת?
  • אילו חלקים מהרכוש המשותף הוצמדו לדירות מסוימות: חניות, מחסנים, גג או חצר?
  • כמה חברים יש בנציגות, ואיך ומתי בוחרים אותה?
  • מה כתוב על אסיפות: מועדים, הודעה ומניין?
  • האם נקבע שחברת ניהול או מתחזק חיצוני יטפלו ברכוש המשותף? (ראו גם חברת ניהול או ועד בית)
  • אילו נושאים התקנון לא מסדיר? בהם חל התקנון המצוי.

תקנון, החלטות אסיפה וספר ההחלטות

לא כל כלל בבניין צריך שינוי תקנון. לפי סעיף 71 לחוק, החלטה של בעלי הדירות שהתקבלה לפי התקנון ונרשמה בספר ההחלטות מחייבת כל בעל דירה, גם מי שקנה דירה אחרי ההחלטה. ספר ההחלטות פתוח לעיון כל בעל דירה בכל עת סבירה. לכן ההחלטות של האסיפה צריכות להישמר במקום מסודר, ולא רק בקבוצת הוואטסאפ של הבניין. על החובות של הוועד לפי החוק הרחבנו בחוקי ועד בית משותף.

שאלות נפוצות על תקנון בית משותף

מה ההבדל בין תקנון מצוי לתקנון מוסכם?

התקנון המצוי הוא נוסח ברירת המחדל שבתוספת לחוק המקרקעין, וחל על כל בית משותף שלא רשם תקנון משלו. תקנון מוסכם הוא תקנון שבעלי הדירות ערכו ורשמו בלשכת רישום המקרקעין. בנושאים שהתקנון המוסכם לא מסדיר, חל התקנון המצוי.

איפה מוצאים את התקנון של הבניין?

מוציאים נסח טאבו של הבית המשותף ובודקים אם נרשם לו תקנון מוסכם. את המסמכים עצמם מזמינים מתיק הבית המשותף בשירות של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. אם אין תקנון מוסכם, חל התקנון המצוי שבחוק.

איזה רוב צריך כדי לשנות תקנון בית משותף?

רוב של בעלי הדירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירות שלהם. הצמדה של רכוש משותף לדירה מסוימת דורשת הסכמה של כל בעלי הדירות, וחובה או תשלום שלא מופיעים בחוק דורשים את הסכמת בעל הדירה שעליו הם מוטלים.

האם תקנון מחייב גם דייר שקנה דירה אחרי שנרשם?

כן. לפי סעיף 62 לחוק המקרקעין, תקנון וכל שינוי בו שנרשמו מחייבים גם את מי שהפך לבעל דירה אחרי הרישום.

מה קובע התקנון המצוי לגבי חלוקת ההוצאות?

החוק קובע שבעל דירה משתתף בהוצאות לפי היחס בין שטח הרצפה של דירתו לשטח הרצפה של כל הדירות, אלא אם התקנון קובע שיעור אחר.

מה לעשות עכשיו

הוציאו נסח טאבו, בדקו אם יש לבניין תקנון מוסכם, ואם יש, הזמינו אותו וקראו אותו פעם אחת עם רשימת השאלות שלמעלה. את התקנון, הפרוטוקולים וההחלטות שמרו במקום אחד שכל חברי הוועד מגיעים אליו. אפשר לעשות את זה במערכת לניהול ועד בית.

רוצים לראות איך שומרים במקום אחד את התקנון, הפרוטוקולים והמסמכים של הבניין? לראות את זה בבניין לדוגמה

המידע במדריך כללי ומבוסס על חוק המקרקעין, התשכ״ט־1969. זה לא ייעוץ משפטי. לשאלות על בניין מסוים כדאי לפנות לעורך דין מקרקעין.

← לכל הכתבות